מתעניין/ת  בלימודים؟

החוג לעברית מציע תכנית לימודים רב שנתית לסטודנטים המכשירים עצמם להיות מורים במסלול ביה"ס היסודי והעל-יסודי. התכנית כוללת מגוון של קורסים להוראת העברית ולרכישתה כשפה שׁנייה וקורסים להעמקת הידע הלשוני והחינוך הלשוני של הדיסציפלינה לאור תיאוריות בלשניות מודרניות.

ראש החוג: ד"ר עאמר דהאמשה

קמפוס ראשי, חדר 205, טל׳ 04-9515560, דוא״ל am.dahamshe@arabcol.ac.il

רכזת: ויסאל אבו אלהיג׳א
קמפוס ראשי, חדר 498, טל’ 04-9515534, דוא”ל [email protected]

רציונל

שפה שׁנייה נבדלת משפה זרה בהיותה שפה המשמשת בצורה אינטנסיבית בחיי היום יום, ואף הדובר חשוף לה בצורה אקטיבית מבחינת השימוש, בעוד ששפה זרה, קשורה יותר להזדמנויות מיוחדות או למפגשים עם דובריה. לשפה זרה יש משקל רב לעניין הדיבור, בעוד שלשפה שׁנייה יש משנה חשיבות הן לדיבור והן לכתיבה.
הוראת שׂפה נוספת שׁנייה או זרה מחייבת היכרות עם גורמים ייחודיים הקשורים בהוראתה, ומבחינים כיום בין הוראה של "לשון אם" לבין הוראה של "לשון שׁנייה" או "לשון זרה".
במחקר הסוציולינגוויסטי מבחינים בין רכישת שפה זרה לבין שפה שׁנייה. שפה שׁנייה נחשבת לשפה הנלמדת ומשמשת אותו בסביבתו הקרובה, בעוד ששפה זרה נחשבת לשפה נלמדת ומשתמשים בה מעבר לגבולות לאומיות וטריטוריאליות. במלים אחרות, שפה שׁנייה הינה זמינה בסביבה המקיפה את הפרט בעוד ששפה זרה אינה כזו.
הלימודים בחוג מבוססים על תפיסה עדכנית של לימוד שפה שׁנייה, המדגישה את ההיבט התקשורתי של השפה. הקורסים המוצעים בחטיבת ההבנה וההבעה, אמורים להפגיש את הלומד עם גילוייה והיבטיה השונים של העברית. בחטיבה זו הסטודנט ייחשף לעולמות השיח המרכזיים שבתוכם משתקפים חיינו: התקשורת הבין-אישית; התקשורת האישית; תקשורת ההמונים; השיח העיוני והספרותי.

בספרות: לימוד הספרות יפגיש את הלומד עם התרבות היהודית ועם הערכים הגלומים בתרבות זו והמשתקפים מבעד לטקסטים ספרותיים. הסטודנט יפתח חוש אסתטי ויכיר מנהגים ואורחות חיים של החברה היהודית. כמו כן, יכיר הסטודנט את המורשת הספרותית עתיקת היומין של הספרות העברית והערכים הספונים בה. הקורסים מותאמים לשכבת הגיל – וכוללים וקורסים להעמקה ולהעשרה של הדיסציפלינה. הקורסים מותאמים להוראת הנושא לילדים ולעולמם הרגשי והקוגניטיבי. הקורסים מייצגים את רובדי הלשון העברית ואת הז'אנרים הספרותיים הבולטים והרלוונטיים להוראה במסגרת בית-הספר היסודי והעל-יסודי.

בדקדוק: לימוד הדקדוק של שפה הנרכשת כשפה שׁנייה נועד בראש ובראשונה לקדם את רכישת השפה ולשפר את השליטה בה. הדבר נעשה בצורה פורמאלית- כאשר החוקים והכללים של השפה נלמדים כסכמות וחוקים, שהתלמיד אמור לשנן ולזכור. שיטה זו מזמנת קשיים ללומד: היא בנויה על שינון ולימוד החוקים בצורה מנותקת יחסית מן ההקשר, הכללים מוצגים כנוסחאות שהתלמיד אמור לזכור ולשנן. דבר זה מקשה על הלומד, אך יחד עם זאת, קיימת דרך נוספת של למידה והיא הוראה הדקדוק הפונקציונאלי – פונקציונאליות. תכנית הלימודים החדשה בלשון מבליטה את הפָּן הפונקציונאלי של הוראת הלשון. הדקדוק שכולל מבנים לשוניים עיקריים – במישור התחבירי ובמישור המורפולוגי, ואלה נרכשים תוך כדי העיסוק בטקסטים לסוגיהם בסיטואציות של קליטה והפקה: קריאה וכתיבה, האזנה ודיבור.
מכלול הקורסים, הן של החינוך הלשוני והן של הוראת העברית כשפה שׁנייה, בנוסף לקורסים להעמקת הדיסציפלינה, יוצרים את המארג הכולל של הוראת העברית כשפה שׁנייה ותורמים להכשיר מורים שעתידים ללמד את העברית כשפה שׁנייה, ברמה נאותה.

מטרות יישומיות

• • הכשרת מורה בעל ידע דיסציפלינארי רחב ומעמיק ובעל ידע פדגוגי‑דידקטי עדכני, הנשען על תיאוריות וגישות חינוכיות.
  • להכשיר מורה בעל יכולת למידה אינטגרטיבית עצמית ויכולת יזמוּת פדגוגית.
  • הקניית רקע עיוני ומתודי וכישורים בלשון העברית לפי שיטות המחקר הבלשני המודרני.
  • הענקת כלי מחקר לתיאור העברית לתקופותיה בזיקה ללשונות הקרובות לה.
  • הקניית יכולת קריאת טקסטים ממקורות עבריים קדומים ומחקרים מודרניים בחקר הלשון העברית ובתרבות ישראל.
  • הכרת ז'אנרים שונים בספרות וחקירתם בצורה מעמיקה: יצירות מן הספרות העברית לסוגיה ולתקופותיה.
  • להקנות יכולת קריאה של יצירות בשילוב דרכי עיון ביקורתיות ושיטות מחקר ותיאוריה מגוונת מתחומי הספרות בשילוב רעיונות מתחום מדעי החברה והפסיכולוגיה.
  • טיפוח מורה לומד עצמאי המעודד את תלמידיו למחקר וללמידה מתוך סקרנות וחשיבה ביקורתית.
  • להעצים את יכולת המורה ואת כישוריו לפיתוח תהליכי למידה בכיתה, ולגבש קהילת ילדים לומדת באופן דמוקרטי ושוויוני.
  • טיפוח מורה – מחנך המודע לצורכי התלמיד ולשונוּת בין הסטודנטים.
  • טיפוח מורה בעל ראיה הומניסטית חברתית, הרואה את מערכת ביה"ס בראי יחסי הגומלין עם הקהילה והחברה הערבית ומורשתה מחד גיסא, ועם החברה הישראלית ותרבותה – מאידך גיסא.